<h1>רפ"ה</h1>
<h2>דף טו.</h2>
גרסינן בתורת כהנים בפרשת אמור אל הכהנים [תו"כ פ' אמור]. רבי יהודה אומר אין [אדם] מטמא על עצם כשעורה מאביו, אבל חוזר הוא על עצם כשעורה מאביו. ופליג אתנא קמא דדריש לה יטמא ואינו מיטמא על איבריה, שאין אדם מיטמא על אבר מן החי מאביו. ומייתינן לה במסכת נזיר פרק שלשה מינין אסורין בנזיר (מ"ג ע"ב) [ר' יוסי אומר אין אדם מטמא על אבר מן החי מאביו]. אבל מיטמא הוא על עצם כשעורה מאביו. ומעשה ביוסף בן פכסס שעלה נומי על רגלו ונכנס הרופא לחותכה אמר לו כשתניח בה כחוט השערה הודיעני, וחתכה והניח בה כחוט השערה והודיעו. קרא לנחוניא בנו אמר לו נחוניא בני עד כאן היית חייב ליטפל בי מכאן ואילך צא לך. וכשבא הדבר (אצל) [—לפני] חכמים אמרו יש צדיק אובד בצדקו ויש צדיק וצדקו עמו. ואיתה נמי בפרק אחרון דמסכת שמחות [פ"ה] ובירושלמי (דנדרים) [דנזיר] פרק כהן גדול
